ממש לא התחברנו לחופה מעוצבת, ורצינו חופה מסורתית - בד וארבעה מקלות.
בכל בתי הכנסת שחיפשנו לא מצאנו חופה שנוכל להשאיל, ואז אח של גילי המוכשר עד מאוד הגה רעיון מדליק, לפיו נתפור את החופה מברכות שחברים ומשפחה יכתבו.
אז מה עשינו?
נסענו לנחלת בנימין וקנינו 2 סוגים של בד - בד עדין ויפה שעליו יציירו ויכתבו ובד קשיח יותר שיחזיק את הכל ישר.
חישבנו את גודל הבד לפי חופה בגודל 3 מטר על 3 מטר ועוד תוספות של שוליים מכל הצדדים.
את הבד היפה גזרנו לקוביות בגודל אחיד.
קנינו טושים וצבעים שמתאימים לציור על בד.
חילקנו ערכה שכללה בד וצבעים לכל האנשים שרצינו שיכתבו לנו ברכה לחופה (משפחה וחברים קרובים),
וביקשנו את התוצרים עד לתאריך מסויים, בכדי שנוכל לתפור הכל יחד.
נשארו עוד כמה ריבועים ריקים, עליהם החלטנו לצייר את שבעת המינים כיוון ששבעת המינים מסמלים ומדגישים את הכוח של האדם להיות אדם טוב יותר המכוון יותר לעצמו. אדם שמתחייב לבנות חברה טובה יותר וליצור משפחה ערכית שמושתתת על חוכמה, דעת, הצלחה, חידוש, שמחה, התמדה, מעשים טובים, עצמאות, לקיחת אחריות וחובה חברתית.
אמא של גילי התנודבה (כלומר, נידבנו אותה) לתפור את הריבועים לחופה. את המקלות קנינו בנגריה באיזור התעשייה בגבעתיים (שכנראה כבר לא קיימת). למרות שאנחנו לא עטפנו את המקלות, אני ממליצה כן לעטוף אותם בבד. כמו כן, חשוב שהמקלות יגיעו לרצפה בכדי שהאוחזים בהם לא יצטרכו להרים וגם בכדי שהחופה תישאר ישרה.
אוהבים אותנו בפייסבוק
בכל בתי הכנסת שחיפשנו לא מצאנו חופה שנוכל להשאיל, ואז אח של גילי המוכשר עד מאוד הגה רעיון מדליק, לפיו נתפור את החופה מברכות שחברים ומשפחה יכתבו.
אז מה עשינו?
נסענו לנחלת בנימין וקנינו 2 סוגים של בד - בד עדין ויפה שעליו יציירו ויכתבו ובד קשיח יותר שיחזיק את הכל ישר.
חישבנו את גודל הבד לפי חופה בגודל 3 מטר על 3 מטר ועוד תוספות של שוליים מכל הצדדים.
את הבד היפה גזרנו לקוביות בגודל אחיד.
קנינו טושים וצבעים שמתאימים לציור על בד.
חילקנו ערכה שכללה בד וצבעים לכל האנשים שרצינו שיכתבו לנו ברכה לחופה (משפחה וחברים קרובים),
וביקשנו את התוצרים עד לתאריך מסויים, בכדי שנוכל לתפור הכל יחד.
נשארו עוד כמה ריבועים ריקים, עליהם החלטנו לצייר את שבעת המינים כיוון ששבעת המינים מסמלים ומדגישים את הכוח של האדם להיות אדם טוב יותר המכוון יותר לעצמו. אדם שמתחייב לבנות חברה טובה יותר וליצור משפחה ערכית שמושתתת על חוכמה, דעת, הצלחה, חידוש, שמחה, התמדה, מעשים טובים, עצמאות, לקיחת אחריות וחובה חברתית.
אמא של גילי התנודבה (כלומר, נידבנו אותה) לתפור את הריבועים לחופה. את המקלות קנינו בנגריה באיזור התעשייה בגבעתיים (שכנראה כבר לא קיימת). למרות שאנחנו לא עטפנו את המקלות, אני ממליצה כן לעטוף אותם בבד. כמו כן, חשוב שהמקלות יגיעו לרצפה בכדי שהאוחזים בהם לא יצטרכו להרים וגם בכדי שהחופה תישאר ישרה.
בשבוע הבא אנחנו חוגגים 15 שנות נישואין
אוהבים אותנו בפייסבוק
